תביעה לפינוי שוכר / מושכר – מ"א" ועד "ת"

לצערם הרב של בעלי הנכסים מניבי הפירות, הולכת וגדלה התופעה השלילית בשוק שוכרי הדירות של שוכרים אשר מפירים באופן בוטה את הסכמי השכירות ו/או מסרבים לפנות את המושכר בסיום תקופת השכירות. תופעה זו צוברת תאוצה דווקא בימים הקשים בהן מצוי המשק כאשר לעיתים ידו של השוכר פשוט אינה משגת את התשלומים בגין דמי השכירות.

בדרך כלל, הסימנים הראשונים מתחילים כאשר השוכר מתחיל לפגר במועדי התשלום ו/או מפסיק לשלם ומודיע כי ישלם בתוך מספר ימים. כך, מוצא עצמו המשכיר פונה לשוכר שוב ושוב ופעם אחר פעם נדחה ב"לך ושוב".

רבים מהמשכירים "נופלים בפח" פעם נוספת, ומבקשים להאמין כי אכן מדובר בעיכוב קל בתשלום שיוסדר בתוך ימים וכך, גם כאשר האיחור נגרר לחודש השכירות שלאחריו, המשכיר עדיין עוצם את עיניו ומבקש להאמין כי זה לא קורה לו.

אז מה עושים כאשר "נופלים בפח" ומסתבכים עם שוכרים בעייתיים ?

לצורך התמודדות עם תופעה שלילית זו, בחודש דצמבר 2008 חוקק תיקון לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 ונקבעו תקנות חדשות אשר מטרתן למנוע את עגמת הנפש, הסחבת בפינוי המושכר עקב שוכרים סוררים והנזקים הכספיים הנגרמים בעטיין.

אמנם, הסכמי שכירות מסוימים כוללים סעיפים המורים כי במקרים של הפרות יסודיות של הסכם השכירות המשכיר יהיה רשאי לפנות את השוכר בפועל ו/או לנתר את זרם החשמל ו/או המים, ברם, סעיפים אלה אינם עומדים במבחן בית המשפט ובמילים אחרות, ברגע שהמשכיר יתקשר למשטרה, שוטר שיגיע למקום יעצור את פעולות המשכיר ויפנה אותו לקבלת סעד בבית המשפט.

כך, הדרך היחידה בהתאם לדין וגם הקצרה ביותר הקיימת כיום היא להגיש תביעה לפינוי מושכר.

כיצד מגישים תביעה לפינוי מושכר ?

עפ"י התקנות הנ"ל, משכיר יכול להגיש לבית המשפט "תביעה לפינוי מושכר" אשר לא תכיל סעדים נוספים פרט לסעד הפינוי הנתבע, יחד עם זאת, המשכיר יוכל להגיש תביעה נוספת הכוללת סעדים כספיים בהליך משפטי נוסף ונפרד ללא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, כלומר, פיצול הסעדים ניתן למשכיר התובע בד בבד להגשת התביעה.

משמעות הגבלה זו היא כי ניתוב ההליך המשפטי יהיה אך ורק לנושא פינוי המושכר ללא ההשלכות הנובעות מכך. כלומר, בעיקר ללא ההשלכות הכספיות הנובעות מאי פינוי המושכר וזאת על מנת לזרז את ההליך המשפטי ולהביא לפינוי השוכר הסורר באופן מיידי ככל הניתן.

על מנת להחיש את ניהול ההליך המשפטי, קובעות התקנות כי יש לצרף לכתב התביעה את טיעוני המשכיר, תצהירי עדות ראשית מטעמו, חוות דעת מומחה, ככל שיש צורך בכך, אסמכתאות משפטיות ואת המסמכים הנוגעים לתביעת הפינוי.

כך גם על השוכר הנתבע לפעול, היינו, לצרף את כל המסמכים הנוגעים להליך לכתב ההגנה מטעמו, בדיוק כמו המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה ולהגיש את כתב ההגנה לא יאוחר מתוך 30 ימים מהמועד שהומצא לו כתב התביעה.

על מנת למנוע מהשוכר להביא לסרבול ההליך המשפטי ובכך להימשכות ההליך המשפטי והפינוי, נשללה ממנו הזכות במסגרת תיקון זה הזכות להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי.

מהו פרק הזמן בו מתבררת תביעת הפינוי ?

התיקון החשוב ביותר בתקנות אלה, או לפחות אחד מהם, שיש בידו להביא להחשת ההליך המשפטי וכתוצאה מכך לפינוי השוכר הוא כי בית המשפט יקבע מועד לדיון בתביעת הפינוי לא יאוחר מ- 30 יום מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון.

קיום דיון בלוח זמנים קצר, קרי, כ- 60 ימים מהמועד בו הגיש המשכיר את כתב התביעה מטעמו הוא הכלי היעיל והמרכזי ביותר בתקנות אלה אשר יש בו להביא לפינוי מהיר ויעיל של השוכר מהמושכר ולהחזיר למשכיר את החזקה במושכר על מנת שיוכל להמשיך להנות מפירותיו מוקדם ככל האפשר ובמקביל להתפנות ולהגיש תביעה נוספת כנגד השוכר והפעם לפיצוי כספי בגין הנזקים שגרם לו עד לפיני המושכר בפועל.

נקודות חשובות ליישום

מהניסיון הרב שצבר משרדנו בתחום זה, הרי שלאחר שהמשכיר נתקל בשוכר המסרב לשלם ו/או אינו מסוגל לשלם ו/או מסרב לפנות את המושכר, עליו לקבל החלטה מיידית לגבי המשך התנהלותו מול השוכרים.

ראשית, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת ההחלטה אצל המשכיר לנקוט בהליך משפטי, שכן, נוכח היקף התופעה, יומנו של בית המשפט עמוס בתיקים מסוג זה ולכן, יש להקדים ולהגיש תביעה לפינוי המושכר על מנת לשריין מועד דיון ביומנו של בית המשפט מוקדם ככל האפשר.

שנית, המשכיר חייב להפנים כי יש לו בעיה וכי אם לא יפעל בהתאם לדין, הנכס פשוט לא יפונה.

לפיכך, על המשכיר להתעשת ולנקוט בהליכים משפטיים לפינוי השוכר שכן זוהי הדרך היחידה והמהירה ביותר הקיימת לפינוי השוכרים.

ניתן לצפות במאמרים נוספים בעניין זה וכן בפסק דין לדוגמא בו ייצג משרדנו:

-           פינוי שוכר – בהמשך לכתבה שהתפרסה ב"ידיעות אחרונות"

-           פינוי מושכר באמצעות ההוצאה לפועל

-           פסק דין לדוגמא בו ייצג משרדנו בהצלחה

-           תקנות סדרי הדין 1984 לעניין פינוי מושכר

מאמר זה נערך ע"י עו"ד אלי מור. המידע המשפטי המוגש, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או יעוץ ו/או ייעוץ משפטי. העורך אינו אחראי בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע משפטי זה. מידע נוסף בעניין ניתן לקבל באתר או ביצירת קשר עם משרדנו.